מכתבים לליאור

משה 1.4.2004

האביב שהיגיע לא בא לכאן,אצלנו עדיין יום סגריר כמו ביום הנורא ההוא שהמטיר עלינו צער שאי אפשר להכיל,וגם גשם שירד בדרך שליווינו אותך לכאן,כאילו שיצליח לטשטש את עקבות הבשורה הנוראה. אל דוד אחי ומימי אחותי,ההורים הנפלאים שלך, אנחנו באים בכל סוף שבוע בעיקר כדי להתנחם. מחבקים ומקווים לחיבוק חזק יותר,תרים אחר המבט,מחפשים אצלם את הנחמה,ומבקשים … להמשיך לקרוא

דניאל 23.3.2004

לליאור מדניאל געגוע למישהו רחוק,אבל בעצם כל כך קרוב. געגוע למישהו אהוב, אולי בגלל זה, זה כל כך עצוב. געגוע למישהו שנשאר לבד, וכל כך רוצה לא להיות אחד. געגוע למישהו שעכשיו כבר לא כאן, ולא ישוב גם לעולם. את הגעגוע לא ניתן להסביר, אתה יכול רק את הזמן להעביר. געגוע למישהו שאתה רוצה להיות … להמשיך לקרוא

אבא,1.4.2004

ליאורי אהובי יש דבר אחד שלא ניתן לעצור,את הזמן.הוא הלך קדימה כאילו אומר שכלום לא קרה.כאילו לא חלפו 347 יום מאז נלקחת מאיתנו. המומים מגודל האסון והכאב וחיים איכשהו ליד הזמן וליד הארועים.חיים ליד ולא ממש נוגעים בחיים.והעולם מבעד לדמעות נראה שונה לגמרי. ליאורי שלנו,אנחנו נושמים אותך,כואבים אותך ואוהבים אותך רגע רגע,שעה שעה ויום יום. … להמשיך לקרוא

ליאור חקק 4.5.2003

ליאור זיו אותך לא ממש הכרתי אבל תמיד ידעתי שאתה בן אדם עם נשמה, לא רק בגלל שאנחנו מאותה משפחה. אני תמיד יזכור אותך בליבי גם כשאני ילך לעולמי אתה לא יוצא לי מהראש ואם היו לי עכשיו שלוש משאלות אני כבר יודעת מה הייתי מבקשת שתחזור לחיות בשקט.ליאור

רונה זיו ,ערב יום הזיכרון 6.5.2003

בשנה שעברה הלכתי ליום הזיכרון ביישוב כולם, לבושים לבן צחור, כולם באו לכבד ולזכור " היי מה שלומך? זמן רב לא התראינו איך שגדלת, איך השתנינו!" נחמד לפגוש את המדריכים הישנים מהשבט לחייך, להתחבק ואז לשבת. החת'ניקים שמכינים את הטקס, מתרגשים נורא מנסים להנציח את היום הזה בריקוד ובשירה טקס מרגש, אין מלים בפי. בצפירה … להמשיך לקרוא

אמא,הקמת סטודיו לזכר ליאור ב"שנקר"17.11.2004

לא מאמינה שאני עומדת כאן היום,לא מאמינה שעברו 7 חדשים וליאור לא איתנו בערב הזה,מחכה שהוא יכנס ,כמו תמיד,באיחור ומחפשת אותו…. לפני 3 חדשים כשנוצר הקשר עם המכללה והסטודיו לצילום עלה הרעיון לקיים תערוכה..חשבתי שזה מוקדם מדי,קשה מדי ובלתי אפשרי אבל אחר כך החלטתי שאני חייבת את זה לליאור ואז התחלתי במסע ארוך.. הגעתי לדובר … להמשיך לקרוא

אמא,20.5.2003

ליאור,נשמה של אמא! איך עבר חודש ? אי אפשר להאמין! לא קולטת,לא מבינה איך אוכל לחיות בלעדיך. מחכה שתכנס בטריקת דלת,תרים את כל מכסי הסירים ,תטעם ותעלה בריצה במדרגות. רוצה לחבק אותך,להריח ולנשום אותך אבל אתה בחרת אחרת..בחרת לצאת לפעולה, בחרת למצות כל רגע בשרות הצבאי שלך כמו שמיצית כל דקה,כל שעה וכל יום בחייך,ללא … להמשיך לקרוא

ענבל אלעד 22.04.2003

ליאור, היה לייום עצוב! אחריו באו עוד ימים עצובים. הם לא נגמרים או נעצרים. אתה זוכר שהייתי אומרת לך שהיה לי יום עצוב ,מיד דאגת להעלות חיוך על פני. איך תמיד היית מקשיב ומנסה לעודד,לצחוק ולחייך את החיוך שלך. עכשיו כשאתה לא מולי ,אני מנסה לדמיין אותך מחייך,אני שומעת את קולך,את הצחוק שלך. ליאור אמרת … להמשיך לקרוא

מימי 20.07.2014

במהלך מלחמת צוק איתן/עיתון השקמה חולון "הודעה נמסרה למשפחה…" כמה מקופל בתוך המשפט הקצר הזה שאנחנו שומעים ברדיו.עולם ומלואו,חיים שלמים של ילד:הריון ולידה,ריצה בגינה,פלסטר על פצע,דאגה ורצון לגונן,חום גבוה בלילות,הצעד הראשון,הילקוט הראשון ,רישיון נהיגה והנה צו ראשון לצבא,חיים שלמים. משפחה שלמה:סבתא וסבא,אח ואחות,בני דודים,חברים ואמא ואבא שהחיים שלהם נעצרו ברגע ששמעו את המשפט הנורא הזה.קריעה … להמשיך לקרוא