דניאל 23.3.2004

לליאור מדניאל

געגוע למישהו רחוק,אבל בעצם כל כך קרוב. געגוע למישהו אהוב, אולי בגלל זה, זה כל כך עצוב.

געגוע למישהו שנשאר לבד, וכל כך רוצה לא להיות אחד.

געגוע למישהו שעכשיו כבר לא כאן, ולא ישוב גם לעולם.

את הגעגוע לא ניתן להסביר, אתה יכול רק את הזמן להעביר.

געגוע למישהו שאתה רוצה להיות בחברתו, אבל העולם אכזר והוא נשאר לבדו.

הגעגוע נוכח בכל מקום, וביום הזיכרון זה כבר לא סתם דום.

נשארנו לבד ואין מי שיעזור, נשארת לבד ולעולם לא תחזור.

גם בעוד מאה שנה הכאב לא ירפה, וגם בעוד מאתיים לא יהיו מילים בפה.

לתאר געגוע אי אפשר במילים, ואי אפשר גם לאנשים רגילים.

זה קשה להבין,אבל בעצם גם קל, אי אפשר להבין,את סיבוב הגלגל.

זה הולך ובא והולך ובא. הגעגוע תמיד יהיה שם, להזכיר לי אותך.

דניאל