דניאל,20.4.2003

ליאורי, ליאור'ש, אח שלי.. היית בשבילי מורה ותלמיד, חבר וידיד, תמיד דאגת שהכל בסדר, ואיך נעלמת אחרי ליל הסדר. תמיד טיפלת בהכל, עוד מימי ארגז החול. תמיד דאגת לי, רק ממתי שאני זוכר ת'צמי. עכשיו אתה בחול, ולחבק אותך איני יכול. אני כל-כך אוהב אותך אח שלי, אני רוצה אותך שוב חברי שלי. ועכשיו מה אני עוד יכול לבקש?! שתשמור על עצמך, איפה שלא תהיה…

אוהב תמיד, דניאל זיו אחיך הקטן. 20.4.2003

סימה גולן,דו"צ 14.5.2003

ליאור היה חייל אצלנו בחטיבה וראינו אותו אצלנו במדור יום יום . תמיד אותו חיוך אותו צחוק מתגלגל אך יחד עם זאת מקצועיות שאינה נופלת מרבים וותיקים אצלינו .

הוא חסר לי מאד ומידי יום אני רואה אותו לנגד עיני. הנה הוא כבר יכנס , יצחק ,יבקש לרכוש דברים עבורו ועבור חבריו.אף פעם לא שכח להודות על מה שקיבל . היה כיף לעבוד איתו . רק איתו במדור הסכמתי לעבוד כי הוא ידע מה צריך וידע להסביר לנו המפקדים את הצורך בצורה כנה מקצועית ובאדיבות . יחד גם אכלנו צהרים ביחד כשכל אחד נהג להביא תבשיל מהבית הוא הביא תביט . קשה לדבר עליו בלשון עבר ואני בטוחה שלנצח ישאר חקוק בליבנו . היו חזקים כי לדעתי זו הצוואה שהשאיר לנו .שום אובדן אינו קל אך של ליאור שבעתיים קשה . . סימה